ביצים שבורות

גליוטינה על המקור

מסע היסורים אל הלול שבו יסיימו את חייהן החל למעשה כארבעה חודשים קודם לכן. מיד עם בקיעתן מהביצה, עוברות האפרוחות סלקציה ומופרדות מאחיהן הזכרים שנשלחים להשמדה. בכל יום מושמדים כ 15 אלף אפרוחים ובסך הכל כמה מיליונים בשנה. הנקבות שנשארו בחיים מובלות ללול פרגיות, שם יוטל בהן מום על ידי קיטום מקוריהן, ושם תוחזקנה עד להגיען לבגרות מינית.

ללול פרגיות כזה בדיוק הצליחו להיכנס תחקירנים במסווה, ולצלם את הליך חיתוך המקור. פרוצדורה ברוטלית זו מתבצעת בלול זה פעמיים במהלך חייהן; לראשונה בעודן אפרוחות צעירות, ואז שוב בגיל 12 שבועות. תהליך הקיטום מתחיל בציפופן של התרנגולות בשטח קטן, בו הן ממתינות חרדות ומבוהלות. משם הן מועמסות על קרוסלה ממוכנת, ממנה משתרבבים אנקולי ברזל, עליהם תולים את התרנגולות מרגליהן, ראשן כלפי מטה. עם סיבובה של קרוסלת הברזל, כבסרט נע, מוזרקים לפרגיות חיסונים, ואז, כשראשן בידו האחת וגופן בידו השנייה, הפועל תוחב את מקורן אל מכונת הקיטום.

מכונת הקיטום היא גוש ברזל גדול שבמרכזו גליוטינה לוהטת היורדת על המקור וחורכת אותו בכדי למנוע את מותן של התרנגולות מדימום. ריח דומה לבשר ושיער שרופים ממלא את הלול ועשן עולה מן המכונה. בניסיון נואש מנסות התרנגולות להרחיק עצמן מן המכונה בעזרת רגליהן. חלקן נפצעות. המומות מפחד ופצועות, הן מנסות לפתוח את מקורן המעוות והצרוב בקריאת כאב אילמת. כשאנקולי הברזל עמוסי התרנגולות ההפוכות ממשיכים לחוג מעל לראשיהן, ינוסו התרנגולות הקטומות הרחק ככל שיוכלו ממכונת האימים.

כתמי דם על הביצים

מחוץ ללול ההטלה נשמעים הדי קרקורים מהלול הסמוך, בו נמצאות כמה אלפי תרנגולות בנות שבעה חודשים. הן ויתרו זה מכבר על הניסיון לפרוס כנפיים. לאורך הטורים מבצבצים מתוך הכלובים הקטנים המוני מקורים וכנפיים, כמנסים להגדיל את המרחב המוקצה להן, ולו במעט. בייאושן, מנסות רבות מהתרנגולות להתמתח קמעה על ידי הושטת ראשן מבעד לסורגי הלול, לעתים עד מוות מחנק, כאשר הצוואר מסתבך בין הסורגים.

"בטבע", מספר לולן, "תרנגולת מטילה כ-50 ביצים בשנה". בלול התעשייתי, בעזרת מניפולציות גנטיות ומניפולציות אור ומזון, מגיעות התרנגולות לכ-300 ביצים בשנה. כמעט ביצה ליום. כתוצאה מכך פתח ההטלה הופך מעוות והן סובלות מכאבים קשים, כמו גם ממחסור חמור בסידן ומעיוותים בעצמות. עדות מחרידה לכך מהוות הביצים מכוסות הדם, מחזה שכיח בכל לול שתועד בתחקיר.

חלק מרכזי בעבודה בלול הוא איסוף הגופות. תנאי המחיה הקשים השוררים בלולים, מביאים למותן בטרם עת של רבות מן התרנגולות. על בעל הלול מוטלת החובה לאסוף את גוויות התרנגולות מדי יום ולשימן במיכל ייעודי אטום. בפועל, תרנגולות מתות רבות נותרות בכלובים, לעתים עד למצב ריקבון קשה, והתרנגולות הנותרות בתא נאלצות לחלוק בו עם גופה. גוויות אחרות נזרקות לערימות הלשלשת מתחת לכלובים ולא נאספות. מוטלות כך על הארץ, הן מהוות סיכון בריאותי ומקור משיכה לחיות בר.

המגדלים מודעים היטב לתחושה הקשה, כמעט של אימה, השורה על מי שנכנס לראשונה בחייו ללול. רעש מחריד אוזניים, אלפי קרקורים, צווחות וזעקות. אחד הלולנים הלין על כך שהמורה של נכדיו מסרבת להביא את הכיתה לסיור בלול כי הילדים לא צריכים להיחשף למראות כאלו. למרות זאת, רבים מהם סבורים שאין להתייחס לתרנגולות כאל בעל-חיים, אלא כאל מפעל כלכלי. בעל לול שביציו משווקות תחת המותג "לסר", הסביר כי "זאת תרנגולת שגודלה במיוחד כדי להטיל ביצים ולתת תפוקה [...] כמו שמייצרים אוטו שייקח אותנו ממקום למקום. על אותו רעיון, רק מה? שזה חי. אנשים לא כל כך אוהבים בכלל שהן בכלובים וזה, אבל זה היעוד שלהן; לשם כך הן נוצרו."

המחדל הבריאותי

צחנה כמעט בלתי נסבלת תלויה באוויר. מקורה מתגלה במהרה. הכלובים בנויים בשיפוע כדי שהביצה תדרדר החוצה מן הכלוב אל מסילה ותוכל להיאסף. התרנגולות נאחזות בציפורניים בסורגי רצפתו. את צרכיהן הן עושות הישר אל האדמה שמתחת. הלשלשת נאספת לערימות בעלות ממדים מבהילים. אחת למספר חודשים או שנה באים פועלים ואוספים את הערימות, אולם בינתיים נאלצות התרנגולות לחיות מעליהן, ואלו כאמור, גדלות לממדים מבהילים, לעתים עד כדי נגיעה בכלובים שמעל. כך נאלצות התרנגולות לחיות מעל לצואה שלהן.

המלצות משרד הבריאות לצרכן מורות לא לשטוף ביצים. השטיפה עלולה להחדיר חיידקים מבעד לקליפה לפנים הביצה. למרות זאת, כמעט בכל הלולים בהם ביקרו תחקירני אנימלס, שוטפים הלולנים את הביצים המכוסות דם ולשלשת, וכאלו יש רבות. חלק מהם הודו שהדבר אסור. אחרים טענו שמותר לשטוף במים זורמים אך אסור להשרות, דבר שאינו נכון. הסכנה העיקרית היא סלמונלה. מדי שנה נמכרות מיליוני ביצים נגועות בסלמונלה. רוב הרעלות המזון אינן מדווחות, אך באוכלוסיות חלשות (ילדים, קשישים, נשים בהריון) קיים חשש לסיבוכים ואף למוות. לאחרונה אף הורה משרד הבריאות שלא להשתמש באריזות ביצים ליצירה בגני ילדים ובמעונות לקשישים. אם אי-אפשר לשחק באריזות, כיצד ניתן לאכול מהן?

סלמונלה וניוקאסל הן המחלות השכיחות בלולים התעשייתיים, אבל לא היחידות. התרנגולות מקבלות חיסונים נגד 10 מחלות שונות. החיידקים מפתחים עמידות, ומחלות הן דבר שבשגרה. לעתים קרובות מושמדים לולים שלמים מחשש הדבקה. הלול מהווה מקור משיכה לחיות רבות. בעבודה על התחקיר פגשנו עכברושים, חתולים וציפורים. וטרינר הסביר לנו שמחלות רבות, חלקן אף מדבקות לבני אדם, כגון שפעת העופות, מגיעות אל התרנגולות דרך החיות הללו. ראינו גם הרבה כינים – על סורגי הכלוב, על התרנגולות המתגרדות, על הביצים, ולבסוף גם על גופנו. שעות רבות לקח לנו להסירן.

מה אפשר לעשות?

הדרך הטובה ביותר לעזור לתרנגולות היא להימנע מרכישת ביצים. רובנו לא היינו מסוגלים לחתוך לאפרוח את המקור בלהב מלובן, ולא היינו מעלים על דעתנו לכלוא תרנגולת בכלוב או להרעיב אותה כדי להגביר את ההטלה. כשאנחנו קונים ביצים, אנו משלמים למישהו אחר שיעשה זאת.

ומה לגבי ביצי "חופש"? בלולים אורגניים ובלולי "חופש" התרנגולות אמנם אינן מוחזקות בכלובים, אך הן מגיעות מאותן מדגרות ופרגיות שבהן משמידים את האפרוחים וקוטמים את המקור לאפרוחות. משתמשים באותם זני תרנגולות שעברו מניפולציה גנטית להטלת ביצים מוגברת, שגורמת סבל לתרנגולת. גם בלולים הללו היא לעולם לא תפגוש תרנגול ולא תדגור על ביצה, ובגיל שנתיים היא תחושמל למוות.

היום קל מתמיד להוציא את הביצים מהצלחת. ישנם שפע של   מקורות צמחיים לחלבון,  שמכילים מינרלים וסיבים תזונתיים ואינם מכילים כולסטרול, סלמונלה ודיוקסינים שיש בביצים.

קישורים שימושיים:

• תחליפי ביצים בעוגות, קציצות ומאפים – מדריך מקוצר
• הרשמה חינם לפרויקט אתגר 22+  לחוויה טבעונית של 22 יום בליווי מקצועי
• למאמר מקיף על ההשלכות הבריאותיות בצריכת ביצים